אין לנו את היכולת לשנות את המציאות וגם לא את המבט עליה. כל הנתונים מראים כיצד המצב הוא בלתי הפיך.
זה פוגש אותנו באובדן עבודה שהיתה עבורנו מימוש עצמי אדיר, במוות של אדם קרוב, בסוף עידן של חלום שלא התממש ועוד.
לעיתים זה לא ניתן.
הכאב הוא חד מידי ולא ניתן לרפא אותו ע"י 'הסתכלות ממבט אחר'
המציאות עולה על כל דמיון ועל כל נסיון של שינוי מבט.
וה 7 באוקטובר יוכיח.
לעיתים לא ניתן לשנות את זוית הראיה.
אלא לקבל.
חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא נברך על הטובה.
ה CBT אימצה לחיקה בגל השלישי את שיטת ה – ACT,
שיטה שנראית על פניו כסותרת ממש את ה CBT, משום שכבר לא מדברים על שינוי המשקפיים והפרשנות של המאורעות אלא קבלתן.
– מתמקדת בקבלת החוויות הפנימיות (מחשבות, רגשות, זיכרונות) כפי שהן, במקום לנסות ולשנות אותן. המטרה היא לפתח גמישות פסיכולוגית, כלומר היכולת לקבל חוויות פנימיות ולא להיאבק בהן, תוך מחויבות לערכים אישיים והתנהגות מותאמת לערכים אלו.
*בשיטת ACT נעשה שימוש בטכניקות ושיטות מתקדמות* כדוגמת מיינדפולנס כדי לעזור למטופלים לחיות ברגע הנוכחי ולהבין שהמחשבות והרגשות הם חולפים ובלתי נמנעים.
ב ACT נעשה גם עבודה על הפחתת ההתייחסות למחשבות כאמת מוחלטת.
גישת ACT מכירה בכך שמחשבות ורגשות שליליים הם חלק מהחוויה האנושית. לחיות חיים שאין בהם רגשות שליליים או כאב זוהי פנטזיה ילדית שלעולם לא תמומש. ולכן אנו נלמד ע"פ שיטה זו כיצד לחיות חיים בהם אנו מגשימים את ערכינו על אף חוויות כואבות אלו.
– *שיטת CBT* מתמקדת בשינוי של מחשבות והתנהגויות שליליות כדי לשפר את הרווחה הפסיכולוגית.
– *שיטת ACT* מתמקדת בקבלה של חוויות פנימיות ובחיים לפי ערכים אישיים, תוך גמישות פסיכולוגית.
שתי הגישות יעילות למגוון רחב של בעיות נפשיות, והבחירה בין השיטות יכולה להיות תלויה במטופל, במציאות, ובמטרות הטיפוליות הספציפיות.
הכל על עולמות הטיפול והנפש
