כדי לתת לגוף לעבד את האירועים בצורה נכונה:
* כמה שפחות סמים ואלכוהול. זה מטשטש את המציאות ומונע מהמוח הרציונאלי לעבוד, דווקא בתקופה שהכי צריכים אותו.
* לא להיתקע במסכים . מאותה סיבה.
* להפחית בבילויים במקומות הומי אדם. אחרי 3 חודשים שהמבט סורק את הסביבה והגוף דרוך, לראות מאות פרצופים ביחד, יכול להיות מסטריס בשביל הגוף והמוח שלנו.
* לא להינעל בחדר לשעות ארוכות בנטפליקס. חשוב לחזור ולהיות בקשר עם אנשים.
* להמעיט במפגשים עם אנשים לא נעימים:
יש את המתשאלים, יש את המזדהים, יש את היועצים, כדאי לבחון מי לא עושה לי טוב ולהתרחק בתקופה הקרובה. אל תעשו מה שלא טוב לכם. מותר לכם להיות קשובים לעצמכם ולהגיד ״לא״.
* לא לצפות בסרטוני זוועות מה- 7/10.
זה מספק את יצר הסקרנות
אך תובע מחירים כבדים.
* לבלות כמה שיותר בטבע . זה מרפא וממלא בכוחות.
* לישון 7-8 שעות גג, לקום ולהיות בפעילות אקטיבית.
* לעשות ספורט. זה עוזר לגוף להשיל הורמונים של דחק ומתח, מחדש את הגוף.
* לחזור לתחביב שעשיתם בעבר , לשחזר שגרה שעושה טוב.
* לבלות כמה שיותר עם אנשים קרובים ומפרגנים , לקיים פגישות אחד על אחד, גם לשמוע וגם לדבר.
* למצוא דרך לספר את הסיפור. בדיבור או בכתיבה. לאחסן כמה סיפורים.
אחד שיתאים לילדים, קצר וברור.
אחד לאישה, ארוך ומלא בפרטים, רגשי, להיחשף.
לספר לאבא, לחברים, להיות מסוגל לספר לקולגות בעבודה, בריאיון עבודה, למטייל ארעי שפוגשים בטיול בחו״ל. לא לשתוק, לספר.
* לבכות, אם רוצים.
הבכי מנקה את הנפש
* להתקשר ולהיפגש עם אנשים ששירתת איתם. לא להתבייש.
מאד מועיל להיפגש עם מי שחווית את החוויות המכוננות הללו. יש לכם שפה משותפת.
* לא להסס לפנות לעזרה אם צריך. למטפל פרטי, למרפאה לתגובות קרב שמיועדת לאנשי מילואים, לקב״ן בצבא, אין לכם במה להתבייש.
* אם רוצים קצת להסיח את הדעת ממפגשים עם אנשים ולהיות לבד, אפשר לקרוא ספרים, או, יותר טוב, לרשום את מה שאתם זוכרים מהתקופה. בסדר כרונולוגי, מה ראיתם, חוויתם, הרגשתם.
תשמרו על עצמכם ❣️
הכל על עולמות הטיפול והנפש
